Bible en hébreu - Bible and Gospels in Hebrew

Matthieu - Matthew 26-28

 

 

הבשורה על-פי מתי פרק כו

כו לאחר שדבר ישוע את כל הדברים האלה אמר לתלמידיו: 2 "אתם יודעים כי בעוד יומים הפסח בא ובן-האדם ימסר להצלב."

3 באותה עת נקהלו ראשי הכהנים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול, קיפא שמו, 4 והחליטו לתפס את ישוע בערמה ולהמית אותו, 5 אך אמרו: "לא בחג, שמא תהיה מהומה בעם."

6 כשהיה ישוע בבית עניה בביתו של שמעון המצרע, 7 נגשה אליו אשה שהחזיקה פך שמן ובו בשם יקר מאד ויצקה אותו על ראשו בהיותו מסב ליד השלחן. 8 כראותם זאת כעסו התלמידים ואמרו: "למה הבזבוז הזה? 9 הלא אפשר היה למכר את זה במחיר רב ולתת לעניים."

10 כשהבחין בזה ישוע, אמר להם: "מדוע תציקו לאשה? הרי מעשה טוב עשתה לי. 11 העניים אתכם תמיד, אבל אני, לא תמיד אני אתכם. 12 והיא כשיצקה את שמן הבשם הזה על גופי עשתה זאת בשביל קבורתי. 13 אמן. אומר אני לכם, בכל מקום שתכרז הבשורה הזאת, בכל העולם, יספר גם מה שעשתה היא, וזה לזכרה."

14 לאחר מכן הלך אחד מן השנים-עשר, יהודה איש קריות שמו, אל ראשי הכהנים 15 ואמר: "מה אתם רוצים לתת לי ואני אמסר אותו לכם?" נתנו לו שלושים שקלי כסף, 16 ומאותה עת חפש הזדמנות להסגיר אותו.

17 בראשון לחג המצות נגשו התלמידים אל ישוע ושאלו: "היכן אתה רוצה שנכין לך לאכל את הפסח?" 18 השיב להם: "לכו העירה, אל פלוני ואמרו לו, 'כה אמר רבנו, עתי קרובה. אצלך אעשה את הפסח עם תלמידי'."

19 התלמידים עשו כמצות ישוע והכינו את הפסח.

20 בערב הסב עם השנים-עשר, 21 וכאשר אכלו אמר: "אמן אומר אני לכם, אחד מכם יסגירני."

22 הם התעצבו מאד והחלו איש איש לשאל אותו: "זה אני, אדוני?"

23 השיב ואמר: "הטובל אתי את ידו בקערה הוא יסגירני. 24 בן-האדם אמנם הולך ככתוב עליו, אך אוי לאיש אשר יסגיר את בן-האדם. האיש ההוא, מוטב היה לו אלולא נולד."

25 הגיב יהודה שהיה עתיד להסגירו - ושאל: "זה אני, רבי?"
השיב לו: "אתה אמרת."

26 כאשר אכלו לקח ישוע לחם, ברך ובצע ונתן לתלמידים באמרו: "קחו ואכלו, זה גופי." 27 לקח את הכוס, ברך ונתן להם באמרו: "שתו ממנה כלכם, 28 כי זה דמי, דם הברית [החדשה] הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים. 29 ואני אומר לכם, מעתה לא אשתה מפרי הגפן הזה עד אותו היום אשר אשתהו חדש עמכם במלכות אבי."

30 לאחר ששרו את ההלל יצאו אל הר הזיתים. 31 אמר להם ישוע: "אתם כלכם תכשלו בגללי הלילה, שהרי כתוב, 'אכה את-הרעה ותפוצין הצאן.' 32 אבל אחרי שאקום אלך לפניכם לגליל."

33 השיב לו כיפא ואמר: "אם הכל יכשלו בגללך, אני לעולם לא אכשל!"

34 אמר לו ישוע: "אמן אומר אני לך כי בלילה הזה, בטרם יקרא התרנגול, שלוש פעמים תתכחש לי."

35 אמר כיפא: "גם אם עלי למות אתך לא אתכחש לך!". וכן אמרו כל התלמידים.

36 אחרי כן בא אתם ישוע אל מקום הנקרא גת שמנים ואמר אל התלמידים: "שבו לכם פה עד שאלך לשם ואתפלל." 37 הוא לקח אתו את כיפא ואת שני בני זבדי והחל מתמלא עצב ומועקה. 38 אמר להם: "נפשי מרה עלי עד מות, השארו פה והיו ערים אתי." 39 אז הלך מעט הלאה, נפל על פניו והתפלל באמרו: "אבי, אם אפשר הדבר, העבר נא ממני את הכוס הזאת, אך לא כרצוני אני כי אם כרצונך אתה."

40 לאחר מכן בא אל התלמידים ומצאם ישנים. אמר אל כיפא: "ובכן לא יכלתם להשאר ערים אתי שעה אחת? 41 היו ערים והתפללו כדי שלא תבואו לידי נסיון. אמנם הרוח חפצה, אבל הבשר חלש." 42 הלך שנית והתפלל באמרו: "אבי, אם אי אפשר שהכוס תעבר מבלי שאשתה אותה, יהי נא כרצונך." 43 הוא חזר ושוב מצא אותם ישנים, כי עיניהם היו כבדות. 44 עוד פעם עזב אותם והלך להתפלל בשלישית באמרו שוב את אותן המלים. 45 אחרי כן בא אל התלמידים ואמר להם: "עודכם ישנים ונחים? הנה באה השעה ובן-האדם ימסר לידי אנשים חוטאים. 46 קומו ונלך. הנה מתקרב המסגיר אותי!"

47 עודנו מדבר והנה בא יהודה, אחד מן השנים-עשר, ואתו המון רב, מאת ראשי הכהנים וזקני העם, בחרבות ובמקלות. 48 המסגיר אותו הקדים לתת סימן באמרו: "מי שאתן לו נשיקה זה הוא; תפסו אותו." 49 מיד נגש אל ישוע ואמר: "שלום, רבי", ונשק אותו. 50 אמר לו ישוע: "חבר, לשם מה אתה כאן?" אז נגשו אל ישוע, אחזו בו בידיהם ועצרו אותו.

51 אחד מהאנשים שהיו עם ישוע שלח ידו ושלף את חרבו, ובהכותו את עבד הכהן הגדול קצץ את אזנו. 52 אמר אליו ישוע: "השב את חרבך אל מקומה, כי כל האוחזים בחרב, בחרב יאבדו. 53 שמא חושב אתה שאינני יכול לבקש מאבי ומיד ימציא לי יותר משנים-עשר לגיונות מלאכים? 54 אבל כיצד יתקימו דברי הכתובים שכך צריך להיות?"

55 אותה שעה אמר ישוע אל ההמון: "כמו על שודד יצאתם בחרבות ובמקלות לתפס אותי. הרי יום יום ישבתי במקדש ולמדתי ולא שלחתם יד לתפס אותי. 56 אך כל זה קרה למען יתקימו כתבי הנביאים." אז עזבוהו כל תלמידיו וברחו.

57 האנשים אשר עצרו את ישוע הוליכוהו אל קיפא הכהן הגדול ושם נקהלו הסופרים והזקנים. 58 כיפא הלך אחריו במרחק מה וכשהגיע לחצר הכהן הגדול נכנס פנימה וישב עם המשרתים לראות מה יהיה הסוף. 59 אז חפשו ראשי הכהנים וכל הסנהדרין עדות שקר על ישוע כדי להמית אותו, 60 אך לא מצאו, אף שבאו לשם עדי שקר רבים. אחרי כן נגשו שני עדי שקר ואמרו, 61 "זה אמר, 'אני יכול להרס את היכל האלהים ובשלושה ימים לבנות אותו'." 62 קם הכהן הגדול ושאל אותו: "אינך משיב דבר על מה שאלה מעידים נגדך?" 63 אולם ישוע שתק. אמר אליו הכהן הגדול: "אני משביע אותך באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה המשיח בן-האלהים?"

64 השיב לו ישוע: "אתה אמרת, אך אומר אני לכם, מעתה תראו את בן-האדם יושב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים."

65 מיד קרע הכהן הגדול את בגדיו ואמר: "מגדף הוא. מה לנו עוד צרך בעדים? הנה כעת שמעתם את הגדוף. 66 מה דעתכם?"
השיבו: "בן-מות הוא."

67 אז ירקו בפניו והכוהו באגרוף; גם סטרו לו 68 ואמרו: "נבא לנו, המשיח, מיהו המכה אותך?"

69 אותה שעה ישב כיפא מחוץ לבית, בחצר. נגשה אליו שפחה אחת ואמרה: "גם אתה היית עם ישוע הגלילי." 70 אך הוא הכחיש בפני הכל באמרו: "אינני יודע מה את אומרת." 71 כשיצא אל מבוא החצר ראתה אותו אחרת ואמרה לנמצאים שם: "זה היה עם ישוע מנצרת." 72 שוב הכחיש בשבועה ואמר: "אינני מכיר את האיש." 73 לאחר שעה קלה נגשו העומדים שם ואמרו אל כיפא: "באמת גם אתה מהם, כי המבטא שלך מגלה אותך." 74 אז החל לקלל ולהשבע שאיננו מכיר את האיש ומיד קרא התרנגול. 75 נזכר כיפא בדבר שאמר לו ישוע - "בטרם יקרא התרנגול, שלוש פעמים תתכחש לי", יצא החוצה ובכה בכי מר.

 

 

הבשורה על-פי מתי פרק כז

כז עם בקר נועצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע כדי להמית אותו. 2 הם קשרו אותו, הוליכוהו משם ומסרוהו לפילטוס הנציב.

3 יהודה שהסגירו, כשראה שהרשיעו אותו, התחרט והחזיר לראשי הכהנים ולזקנים את שלושים שקלי הכסף באמרו: 4 "חטאתי, כי דם נקי הסגרתי." אך הם אמרו: "מה אכפת לנו? זה ענינך שלך!" 5 הוא השליך את הכסף לתוך בית אוצר המקדש, הלך משם ותלה את עצמו. 6 לקחו ראשי הכהנים את הכסף ואמרו: "אסור להכניס את הכסף לאוצר המקדש, כי מחיר דמים הוא." 7 התיעצו וקנו בו את שדה היוצר לקבורת הזרים. 8 על כן נקרא השדה ההוא "שדה הדם" עד היום הזה. 9 אז נתקים מה שנאמר ביד ירמיהו הנביא: "ויקחו שלושים הכסף, אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל, 10 ויתנו אותם בעד שדה היוצר כאשר צוני יהוה."

11 ישוע עמד לפני הנציב. שאל אותו הנציב: "אתה מלך היהודים?"
השיב ישוע: "אתה אומר", 12 ולא ענה דבר כאשר האשימוהו ראשי הכהנים והזקנים.

13 אמר אליו פילטוס: "אינך שומע כמה הם מעידים נגדך?" 14 אך הוא לא השיב לו גם לא על טענה אחת, לתמהונו הרב של הנציב.

15 בחג היה הנציב נוהג לשחרר לעם אסיר אחד על-פי בחירתם. 16 אותה עת היה להם אסיר מפרסם, ישוע בר-אבא שמו. 17 לכן כאשר נקהלו שאל אותם פילטוס: "את מי אתם רוצים שאשחרר לכם, את ישוע בר-אבא או את ישוע הנקרא משיח?" 18 כי ידע שמקנאה מסרו אותו.

19 כאשר ישב על כס המשפט שלחה אליו אשתו לאמר: "אל יהיה לך דבר עם אותו צדיק, כי רבות סבלתי היום בחלום בגללו."

20 ואולם ראשי הכהנים והזקנים שכנעו את המון העם לבקש את בר-אבא ולהכחיד את ישוע. 21 פנה אליהם הנציב ושאל: "את מי משניהם תרצו שאשחרר לכם?"
אמרו: "את בר-אבא."

22 שאל אותם פילטוס: "אם כן, מה אעשה לישוע הנקרא משיח?"
אמרו כלם: "שיצלב!"

23 שאל: "אבל מה רעה עשה?" אך הם צעקו ביתר שאת: "שיצלב!"

24 כשראה פילטוס כי אינו מועיל דבר ומה גם שמתרגשת מהומה, לקח מים ורחץ את ידיו לפני ההמון באמרו: "נקי אנכי מדמו של זה. זהו ענינכם!"

25 ענו ואמרו כל העם: "דמו עלינו ועל בנינו."

26 אז שחרר להם את בר-אבא, ואת ישוע הלקה ומסר לצליבה. 27 לקחו חילי הנציב את ישוע לבית הממשל והקהילו אליו את כל הגדוד. 28 הפשיטוהו והעטו עליו מעיל שני, 29 ולאחר ששרגו עטרת קוצים שמו אותה על ראשו, נתנו קנה ביד ימינו וכרעו לפניו כשהם מתלוצצים בו ואומרים: "שלום לך, מלך היהודים!" 30 הם ירקו בו, לקחו את הקנה והכוהו על ראשו. 31 לאחר שהתלוצצו בו הסירו מעליו את המעיל, הלבישוהו את בגדיו והובילוהו להצלב.

32 בצאתם מצאו איש מארץ קירניה, שמעון שמו, והכריחו אותו לשאת את צלבו. 33 הם באו אל מקום הנקרא גלגתא, כלומר מקום הגלגלת, 34 ונתנו לו לשתות יין מהול במרורת צמח הראש. הוא טעם, אך לא רצה לשתות. 35 אחרי שצלבו אותו חלקו את בגדיו בהפילם גורל, 36 וישבו לשמר עליו שם. 37 מעל לראשו שמו את כתב אשמתו: "זה הוא ישוע מלך היהודים."

38 אותה שעה נצלבו אתו שני שודדים, אחד מימינו ואחד משמאלו. 39 והעוברים שם גדפו אותו, הניעו ראשם 40 ואמרו: "ההורס את בית המקדש ובונה אותו בשלושה ימים! הושע את עצמך, אם בן-האלהים אתה, ורד מן הצלב!" 41 כך גם התלוצצו ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים באמרם: 42 "אחרים הושיע; את עצמו איננו יכול להושיע?! מלך ישראל הוא! שירד עכשו מן הצלב ונאמין בו! 43 בטח באלהים, עתה יפלטהו אם חפץ בו, כי אמר 'בן אלהים אני'." 44 כך חרפוהו גם השודדים שנצלבו אתו.

45 משעה שתים-עשרה בצהרים השתרר חשך על כל הארץ עד השעה שלוש, 46 ובערך בשעה שלוש צעק ישוע בקול גדול: "אלי, אלי, למה שבקתני?" כלומר, "אלי, אלי, למה עזבתני?" 47 כמה מן העומדים שם שמעו זאת ואמרו: "לאליהו הוא קורא." 48 מיד רץ אחד מהם, לקח ספוג ומלא אותו חמץ, הצמיד אותו אל קנה והגיש לו לשתות. 49 אך יתר האנשים אמרו: "הבה נראה אם יבוא אליהו להציל אותו."

50 ישוע צעק שוב בקול גדול ונפח את רוחו. 51 והנה נקרעה פרכת המקדש לשתים, מלמעלה עד למטה; הארץ רעדה, הסלעים נבקעו, 52 הקברים נפתחו וגופות רבות של קדושים ישני עפר נעורו. 53 הם יצאו מן הקברים אחרי שהוא קם, נכנסו לעיר הקדש ונראו לרבים. 54 שר המאה והאנשים אשר אתו, השומרים את ישוע, כראותם את רעידת האדמה ואת כל הנעשה, נתמלאו פחד רב ואמרו: "באמת בן-אלהים היה זה!" 55 גם נשים רבות שהלכו אחרי ישוע מן הגליל ושרתו אותו היו שם והתבוננו מרחוק. 56 ביניהן היו מרים המגדלית, מרים אם יעקב ויוסף, ואמם של בני זבדי. 57 לעת ערב בא איש עשיר תושב רמתים, יוסף שמו, שגם הוא נעשה לתלמיד של ישוע. 58 הוא בא אל פילטוס ובקש את גופת ישוע. אז צוה פילטוס למסר אותה. 59 יוסף לקח את הגופה, עטף אותה בסדין נקי 60 והניח אותה בקברו החדש שלו אשר חצב בסלע. לאחר שגלל אבן גדולה על פתח הקבר הלך לדרכו. 61 ומרים המגדלית ומרים האחרת היו שם, יושבות מול הקבר.

62 למחרת ערב השבת נקהלו ראשי הכהנים והפרושים אל פילטוס. 63 אמרו לו: "אדוננו, נזכרנו כי בעת שהיה חי אמר המתעה ההוא, 'אחרי שלושה ימים קום אקום.' 64 לכן צוה נא שישמר הקבר עד היום השלישי, שמא יבואו תלמידיו ויגנבו אותו. לאחר מכן יאמרו לעם 'הוא קם מן המתים', ותהיה התרמית האחרונה גרועה מן הראשונה."

65 אמר להם פילטוס: "הנה לכם משמר, לכו ושמרו כמו שאתם יודעים."

66 הם הלכו והבטיחו את הקבר בכך ששמו חותם על האבן והציבו משמר.

 

 

הבשורה על-פי מתי פרק כח

כח אחרי השבת, עם עלות השחר של יום ראשון, באו מרים המגדלית ומרים האחרת לראות את הקבר. 2 לפתע היתה רעידת אדמה חזקה, כי מלאך יהוה ירד מן השמים, נגש וגלל את האבן מן הפתח וישב עליה. 3 מראהו היה כברק ולבושו לבן כשלג, 4 ומפחדו נבהלו השומרים והיו כמתים. 5 אמר המלאך אל הנשים: "אל תפחדנה אתן. אני יודע כי את ישוע שנצלב אתן מחפשות. 6 הוא איננו כאן, שהרי קם לתחיה כפי שאמר. באנה וראינה את המקום ששכב בו. 7 לכנה מהר והגדנה לתלמידיו: 'הוא קם מן המתים והנה הוא הולך לפניכם לגליל. שם תראו אותו.' הנה אמרתי לכן." 8 הן עזבו מהר את הקבר ביראה ובשמחה גדולה, ורצו להודיע לתלמידיו. 9 פתאום פגש אותן ישוע ואמר: "שלום לכן." הן נגשו אליו, אחזו ברגליו והשתחוו לו. 10 אמר להן ישוע: "אל תפחדנה, לכנה והגדנה לאחי שילכו לגליל ושם יראוני."

11 בשעה שהלכו באו העירה כמה מן השומרים והודיעו לראשי הכהנים את כל אשר קרה. 12 ראשי הכהנים התכנסו עם הזקנים ולאחר התיעצות נתנו לחילים סכום כסף נכר 13 באמרם: "הגידו כך: 'באו תלמידיו בלילה וגנבו אותו כאשר ישנו'. 14 ואם זה יודע לנציב, אנחנו נשכנע אותו ונפטר אתכם מדאגה." 15 הם לקחו את הכסף ועשו כמו שהורו להם. ואמנם שמע הדבר הזה נפוץ בקרב העם עד היום הזה.

16 בינתים הלכו אחד-עשר התלמידים לגליל, אל ההראשר אמר להם ישוע. 17 כשראו אותו השתחוו לו, אבל היו כמה שהספק קנן בלבם. 18 נגש ישוע לדבר אתם ואמר: "נתנה לי כל סמכות בשמים ובארץ. 19 על כן לכו ועשו את כל הגויים לתלמידים, הטבילו אותם לשם האב והבן ורוח הקדש 20 ולמדו אותם לשמר את כל מה שצויתי אתכם. הנה אתכם אני כל הימים עד קץ העולם."

 

 

 

Bible en hébreu - Bible in Hebrew

 

 

Aucune note. Soyez le premier à attribuer une note !

Ajouter un commentaire

Vous utilisez un logiciel de type AdBlock, qui bloque le service de captchas publicitaires utilisé sur ce site. Pour pouvoir envoyer votre message, désactivez Adblock.

Meilleur du Web : Annuaire des meilleurs sites Web.

 

 


compteur de visite

Créer un site gratuit avec e-monsite - Signaler un contenu illicite sur ce site

×